מבנה מסוכן: מה עושים כשמגיע מכתב מהעירייה, ואיך מקבלים אישור שהמבנה לא מסוכן

במבנה בחיפה, הבטון והטיח כבר התפרקו בתקרות ובקירות, ברזל הזיון וקורות הפלדה נחשפו והחלידו, ועל הרצפות הצטברה פסולת כבדה. ביקשו להכניס פועלים כדי לפנות אותה. נתנו אישור, אבל רק ליומיים, רק אחרי שהתקרות נתמכו, ורק לפועלים עם קסדות ובגדי מגן. אחרי זה, אסור להיכנס.

זה מקרה קיצוני. ברוב המקרים "מבנה מסוכן" מתחיל ממכתב מהעירייה על טיח שנופל, בטון שמתפרק במרפסת או תקרה סדוקה בקומת העמודים, ונגמר בשיקום ובאישור של מהנדס. במאמר: מה זה מבנה מסוכן, מה עושים כשמגיע מכתב או צו, איך מקבלים אישור שהמבנה לא מסוכן, ו-4 מקרים מ-2026.

מה זה מבנה מסוכן

מבנה מסוכן הוא מבנה שיש בו ליקויים שמסכנים את הדיירים, את הציבור או רכוש סמוך. עיריית תל אביב-יפו, למשל, מונה בין הדוגמאות טיח רופף, אריחים שנופלים ממרפסות וחלקי בטון שעלולים ליפול.

בדוחות שלנו, הסיבה הנפוצה ביותר היא בטון שמתפרק בגלל ברזל זיון חלוד (נפתח בחלון חדש): בתקרות של קומות עמודים, בתחתית של מרפסות זיזיות ובגגונים. הסיבות האחרות שראינו השנה: רטיבות ממושכת, שריפה, ושיפוץ בדירה סמוכה.

איך מבנה מוכרז כמסוכן

• דיווח: שכן, עובר אורח או ועד הבית מדווחים לעירייה. בתל אביב, למשל, אפשר לדווח באפליקציה או בטופס מקוון, עם תמונות.
• בדיקה של העירייה: מהנדס מטעם העירייה בודק את המבנה וקובע את רמת המסוכנות.
• מכתב או צו: הבעלים מקבלים הודעה עם הדרישות לתיקון. כל הדרישות כתובות בצו עצמו.
• אכיפה: כשלא מתקנים, העירייה יכולה לפעול נגד הבעלים בהליכים משפטיים.

דרגות מסוכנות

אנשים מחפשים בגוגל "מבנה מסוכן דרגה 1, 2, 3", אבל אין לזה הגדרה ארצית אחת. כל עירייה פועלת לפי חוק העזר שלה, וההגדרות שונות מעיר לעיר. לכן הדבר הראשון הוא לקרוא את הצו שקיבלתם: מה כתוב שם על הדחיפות, מה הדרישות ועד מתי.

מה עושים כשמגיע מכתב או צו

• קוראים את הצו: מה בדיוק נדרש, ועד מתי. בעבודות חירום, לוח הזמנים נקבע לפי ההודעה או לפי מהנדס שבדק את המבנה, המוקדם מביניהם.
• בטיחות מיד: מרחיקים אנשים מהאזור המסוכן, מגדרים ותולים שלטי אזהרה. אם בטון עלול ליפול על מדרכה או חניה, זה הצעד הראשון.
• בדיקת מהנדס: מהנדס רשוי בודק את המבנה, מאבחן את הגורם וכותב דוח עם הנחיות ומפרט לשיקום.
• ביצוע: קבלן רשום מבצע את העבודה, בליווי הנדסי. כשהעבודה דורשת היתר, מוציאים היתר. בעבודות בחזית, לפעמים יש גם חוק עזר עירוני לחזיתות.
• ביקור סיום: המהנדס בודק בשטח שהעבודה בוצעה לפי ההנחיות.
• אישור: המהנדס כותב אישור שהמבנה אינו מהווה סכנה, והאישור מוגש לעירייה כדי לסגור את התיק.

מקרה 1: פתח תקווה, מכתב מהעירייה על תקרת קומת העמודים

מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית פתח תקווה שלחה מכתב לבניין מגורים בגלל התקרה של קומת העמודים הפתוחה. בטון וטיח רופפים בתקרה היוו סכנת נשירה על הדיירים ועל מי שעובר מתחת.

השיקום כלל הסרה של חלקי הבטון והטיח הרופפים, חשיפה של ברזל הזיון וטיפול בו בחומרים מעכבי קורוזיה, השלמה של הבטון החסר בחומרי שיקום ייעודיים, והחלקה של התקרה. בביקור הסיום בדקנו את העבודה, וכתבנו שהמבנה אינו מהווה סכנה לדיירים, לעוברים ולשבים.

בתמונה: תקרת קומת העמודים בבניין בפתח תקווה, אחרי השיקום.

באישור כתבנו גם הנחיה להמשך: לשמור על תחזוקה ועל מעקב חזותי תקופתי אחרי התקרה. האישור ניתן לתקופה של 3 שנים.

מקרה 2: תל אביב, מבנה שהוכרז כמסוכן אחרי שריפה

מבנה בתל אביב הוכרז כמסוכן אחרי שריפה, ומהנדס העירייה פירט דרישות. לפי הדרישות פורקו לוחות הקירוי והגבס שנפגעו ושהיוו סכנה.

הפירוק חשף את שלד הפלדה, וכך אפשר היה לבדוק אותו. העמודים והקורות שמרו על שלמותם, ולא נמצאו עיוותים או שקיעות. המסקנה הייתה שהמבנה יציב, ושהסכנה המיידית לציבור הוסרה. הדוח נשלח לעירייה כמענה רשמי, לצורך ביטול ההכרזה.

בתמונה: הגג של המבנה בתל אביב אחרי פירוק הקירוי הפגוע. שלד הפלדה חשוף ונבדק.

ההמלצות להמשך היו לאטום את המבנה בפני הציבור עד סוף השיקום, ולתכנן קירוי חדש וחוקי. עד אז, קירוי זמני קל, כדי למנוע חדירת מים ונזק לשכנים הצמודים.

מקרה 3: חיפה, מבנה על סף קריסה

במבנה בחיפה, השלד היה בכשל מתקדם. בתקרות ובקירות התפרקו הבטון והטיח, ברזל הזיון וקורות הפלדה נחשפו והחלידו ואיבדו חתך, ועל הרצפות הצטברו פסולת בניין, שברי בטון וציוד ישן, שהעמיסו על השלד עוד יותר.

בתמונה: פסולת על הרצפה ותקרה מתפרקת במבנה בחיפה.

ביקשו אישור להכניס פועלים לפנות את הפסולת. האישור ניתן בתנאים:

• תמיכות קודם: פיגומי תמיכה מתחת לתקרות, בגריד של עמוד תמיכה לכל מטר על מטר, לפני תחילת הפינוי.
• מיגון: פועלים עם קסדות ובגדי מגן בלבד.
• זמן: יומיים בלבד.
• ואחר כך: אסור להיכנס למבנה.

לפעמים התפקיד של המהנדס הוא לא לאשר שהמבנה בטוח, אלא להגדיר בדיוק עד כמה מותר להתקרב אליו.

מקרה 4: פתח תקווה, שיפוץ בדירה שמעל

בדירה בפתח תקווה הופיעו סדקים בתקרה, בפינות ובקווי החיבור בין התקרה לקירות, ואריחים התנתקו בחדר הרחצה. בדירה שמעליה התנהלו עבודות הריסה, עם שרוול לפינוי פסולת ומכולה מלאה בשברי בלוקים, בטון ואבן חיפוי.

בתמונה: שברי אבן חיפוי במכולה של השיפוץ. לפי השברים, פורק קיר חיצוני מחופה אבן.

ההערכה ההנדסית הייתה שהסדקים נגרמו מהזעזועים של ההריסה, ואולי גם מפירוק של אלמנט נושא, כמו קיר או קורה (נפתח בחלון חדש). המהנדס של השכן מסר הצהרה שהוא מלווה את העבודה, בלי תוכניות, חישובים או תמונות.

ההנחיות: לדרוש מהשכן תוכניות ודוח של המהנדס המלווה. אם אין תגובה, לפנות בדחיפות למחלקת מבנים מסוכנים בעירייה, כדי שמהנדס מטעמה יבדוק אם נפגע אלמנט נושא. ואם התשובה מתעכבת, להציב רגלי תמיכה בסלון, כדי לעצור את המשך השקיעה של התקרה.

מה הופך מבנה למסוכן: מה ראינו השנה

• בטון מתפרק: בתקרות של קומות עמודים, בתחתית של מרפסות זיזיות ובגגונים. המנגנון, הסימנים והשיקום (נפתח בחלון חדש).
• רטיבות ממושכת: היא שמביאה את המים לברזל. מתי רטיבות היא כבר בעיה בשלד (נפתח בחלון חדש).
• סדקים פעילים: בעיקר כשהם ממשיכים לזוז או מופיעים יחד עם כתמי חלודה. איך מבחינים בין סדק מסוכן לסדק קוסמטי (נפתח בחלון חדש).
• שריפה: החום פוגע בבטון ובפלדה, והקירוי והגבס הפגועים הופכים לסכנת נפילה.
• שיפוצים של אחרים: הריסה בדירה סמוכה, או פירוק של קיר נושא בלי תכנון.

בדירה בירושלים, למשל, ראינו את כל אלה יחד: תקרות ותחתיות של מרפסות זיזיות שהתפוררו מחלודה, סדקים בחדר המדרגות, גרם מדרגות חיצוני שהתנתק ושקע, ונזילות חלודה בחיפוי האבן.

מבנים ישנים: הבעיה הגדולה

לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2025, בישראל יש כ-810,000 דירות שנבנו לפני 1980, בלי תקן מחייב לעמידות ברעידות אדמה. בבת ים, למשל, 916 מבנים הוכרזו כמסוכנים עד סוף 2024, ו-88% מהם נבנו לפני 1992.

בישראל אין חובה לבדיקה תקופתית של מבנים. המבקר המליץ למשרדי הפנים והשיכון לבחון את הצורך בחובה כזו. עד אז, בניין ישן נבדק בדרך כלל רק אחרי שמשהו כבר נפל.

שאלות נפוצות

מה זה אישור מבנה לא מסוכן?

זה מכתב של מהנדס, שנכתב אחרי בדיקה ואחרי שהתיקונים בוצעו, וקובע שהמבנה אינו מהווה סכנה. מגישים אותו לעירייה כדי לסגור את התיק או לבטל את ההכרזה.

כמה זמן האישור בתוקף?

באישורים שלנו אנחנו מציינים תוקף של 3 שנים, וכותבים הנחיות לתחזוקה ולמעקב. מה העירייה דורשת בדיוק, כדאי לבדוק מולה.

מה ההבדל בין דרגה 1, 2 ו-3?

אין הגדרה ארצית אחת. כל עירייה פועלת לפי חוק העזר שלה. מה שקובע הוא מה שכתוב בצו שקיבלתם.

מי מטפל במבנה מסוכן בבית משותף?

הצו מופנה לבעלים. כשהליקוי נמצא ברכוש המשותף, כמו חזית, תקרת קומת עמודים או חדר מדרגות, הטיפול עובר בדרך כלל דרך נציגות הבית. בשאלות של חלוקת עלויות כדאי להתייעץ עם עורך דין.

אפשר למכור או לקנות דירה בבניין עם צו פתוח?

צו פתוח הוא מידע מהותי, שקונה ובנק ירצו לדעת עליו. לפני מכירה או קנייה, כדאי לבדוק את מצב התיק בעירייה ולהתייעץ עם עורך דין ועם הבנק.

איך מדווחים על מבנה מסוכן?

במוקד העירוני או באפליקציה של העירייה, עם כתובת, תיאור קצר ותמונות. אחרי הדיווח, העירייה בודקת ומחליטה אם להוציא צו.

מהנדס למבנה מסוכן

המשרד מלווה ועדי בתים ובעלי נכסים בכל השלבים: בדיקה אחרי מכתב מהעירייה, דוח ומפרט לשיקום, ליווי של הקבלן, ביקור סיום ואישור לעירייה. אבנר כהן ערך בעבר בדיקות מבנים מסוכנים עבור עיריית באר שבע ועיריית הוד השרון, ובדק מבנים שנפגעו מטילים עבור מס רכוש במלחמת לבנון השנייה.