חוות דעת נגדית ומומחה מטעם בית המשפט: מה קורה כששני מהנדסים לא מסכימים

חוות הדעת של מומחה התובעים לא השאירה מקום לספק: רצפת החצר האחורית והחצר האנגלית נפגעו מליקויים יסודיים, וצריך להרוס הכול ולבנות מחדש, בעלות של כ-183,000 ש"ח. הנתבעים פנו אלינו עם שאלה אחת: האם זה נכון?

זו חוות דעת נגדית: חוות דעת של מהנדס מטעם הצד השני, שבודק את אותו נכס ואת אותם מסמכים ועונה לחוות הדעת הראשונה. וכשהפער בין שני המומחים גדול מדי, בית המשפט יכול למנות מומחה משלו. במאמר הזה נסביר איך זה עובד, ונראה מה למדנו מהתיקים שלנו.

על חוות דעת הנדסית לבית משפט באופן כללי, ממה היא בנויה ואילו מסמכים קובעים את כוחה, כתבנו במאמר נפרד (נפתח בחלון חדש). כאן נתמקד במה שקורה כשיש יותר ממומחה אחד.

שלושה מומחים, שלושה תפקידים

• מומחה מטעם צד: מהנדס שאחד הצדדים שכר. הוא בודק, כותב חוות דעת, וחוות הדעת מוגשת לבית המשפט במקום עדות ראשית.
• חוות דעת נגדית: חוות הדעת של המומחה מטעם הצד השני. היא עוברת על הטענות של חוות הדעת הראשונה אחת אחת: מה נבדק, מה הוחמץ, והאם התיקון המוצע סביר.
• מומחה מטעם בית המשפט: מהנדס או יועץ שבית המשפט ממנה בעצמו, בדרך כלל כשהפער בין חוות הדעת של הצדדים גדול. הוא לא עובד בשביל אף צד.

כל מומחה מטעם צד מצהיר שחוות הדעת שלו ניתנת במקום עדות בבית המשפט. העובדה שצד אחד שכר אותו לא משנה את התפקיד: לכתוב מה שמצא, גם כשזה לא נוח למי שהזמין אותו. ואיך זה נראה בשטח? הנה ארבעה מקרים מחוות הדעת שכתבנו ב-2026.

מקרה ראשון: החצר שנחתכה בחפירה (להבים)

כשהגענו לחצר האחורית, הרצפה הייתה שבורה ושקועה, ולאורך קיר הבית נפתחה תעלה שנחפרה כדי להגיע לשוחת ביוב שקועה. מומחה התובעים ראה בזה ליקוי יסודי בבנייה. אנחנו התחלנו מהמסמכים: היתר הבנייה, תוכניות הקונסטרוקציה, דוח הקרקע, הבדיקה הסונית של הכלונסאות, ומכתב שכתב מהנדס השלד ביולי 2023, אחרי דליפה גדולה של מי ביוב, על שמיטת קרקע ותזוזה של היסודות.

דוח הקרקע תיאר במגרש שכבת מילוי לא מהודק, צרורות ופסולת, בעומק של כ-3.8 מטרים. בגלל זה מתכנן השלד תכנן את רצפת החצר כרצפה תלויה: משטח בטון שנשען על כלונסאות עמוקים ועל קורות קשר מבטון מזוין, שתולות אותו על קירות המרתף ולא על הקרקע הרכה.

בתמונה: התעלה שנחפרה לאורך קיר הבית, מעל הריצוף השבור.

ואז הממצא שהכריע. כדי לחשוף את שוחת הביוב ולתקן את הצנרת, התובעים, או קבלנים מטעמם, חצבו בחצר, ובמהלך החציבה נחתכו ונוסרו קורות הקשר עצמן. ברגע שהקורות נחתכו, הרחבה התנתקה מהמבנה ואיבדה את התמיכה שלה. את זה לא היינו צריכים להוכיח לבד: החיתוך מתועד בתמונות שבתוך חוות הדעת של מומחה התובעים עצמו.

בתמונה: ברזל זיון חשוף בבטון שנשבר בחפירה, ליד צינור הביוב.

בחצר האנגלית מצאנו כשל מקומי: סדיקה ותזוזה אנכית של הקירות החיצוניים ביחס לקיר המרתף. בתוכניות המקוריות לא נמצא פרט שמגדיר איך החצר מתחברת למבנה, כך שמקור הליקוי בתכנון או בביצוע. התיקון שם מקומי, בדוקרנים ובדבק אפוקסי, ולא מצריך פירוק של החצר.

המסקנה שלנו הייתה שדרישת ההריסה הכוללת מנופחת. שימו לב מה חוות הדעת הנגדית לא אמרה: היא לא אמרה "אין נזק". היא הסבירה מה גרם לו ומה באמת צריך לתקן. זה ההבדל בין חוות דעת נגדית לבין הכחשה.

מקרה שני: מה שמומחה בית המשפט קבע בבית הסמוך (ירוחם)

בירוחם בדקנו בית בפרויקט של בתים שנבנו באותה שיטה ובידי אותו קבלן. בעלי הבית גילו את הסדקים לראשונה ב-2020. הקבלן תיקן אותם ב-2021, והם נפתחו מחדש, ונוספו סדקים חדשים. בביקור שלנו בספטמבר 2026 תיעדנו סדקים ברוחב של 1 עד 3 מ"מ, אופקיים, אנכיים ואלכסוניים.

בתיק של בית זהה באותו פרויקט מינה בית המשפט יועץ קרקע כמומחה מטעמו. גם שם כתבנו את חוות הדעת מטעם התובעים. מומחה בית המשפט קבע שהקרקע באזור, חרסית בחלק העליון וחוואר בעומק, בעלת פוטנציאל תפיחה גבוה. ממצא כזה לא שייך לאף צד, ולכן הוא חזק במיוחד: הוא הפך לעוגן של חוות הדעת שלנו גם בבית הזה.

לצד זה, בדיקות פולשניות בבית צמוד באותו פרויקט הראו שהכלונסאות נוצקו בקוטר 60 ס"מ במקום 40 ס"מ שבתוכניות, בלי שהוגדל ברזל הזיון, ושאין מגן צידי על קורות היסוד. ודוח הקרקע המקורי של הפרויקט נכתב בלי קידוחי ניסיון.

ושימו לב להבדל מהמקרה הקודם: כאן אנחנו כתבנו שעלות השיקום, יותר מ-1.6 מיליון ש"ח לפני מע"מ, מתקרבת לעלות של שלד חדש, ולכן הריסה ובנייה מחדש הן אפשרות מעשית. ההמלצה נקבעת לפי הממצאים, לא לפי הצד שהזמין את חוות הדעת. והלקח: מה שמומחה בית המשפט קובע בתיק אחד משפיע גם על בתים אחרים באותו מצב, ולכן כדאי לדעת מה נקבע בתיקים דומים.

מקרה שלישי: מדידה במקום הערכה (ירוחם)

בבית אחר בירוחם, עם סדקים אלכסוניים רחבים בקירות, היה קל לכתוב שהכלונסאות קצרים מדי רק לפי צורת הסדקים (נפתח בחלון חדש). במקום זה צירפנו לחוות הדעת את תוצאות בדיקת המעבדה לאורך הכלונסאות שבוצעו בפועל. לפי דוח הקרקע נדרש עומק של יותר מ-11 מטרים. הבדיקה הראתה שכלונסאות רבים קצרים מ-11 מטרים, וכולם קצרים מ-12.5 מטרים.

גם בעלות היינו זהירים. הערכנו את התיקון, "ארגז" קשיח מבטון מזוין עם כלונסאות חדשים מתחת לבית, בכ-1.7 מיליון ש"ח, וכתבנו במפורש שזו הערכה מניסיון, ושלהערכה מדויקת צריך שמאי מוסמך. נתון מדוד קשה הרבה יותר לתקוף, וחוות דעת נגדית מחפשת בדיוק את המקומות שבהם המומחה הניח במקום לבדוק, או הגזים בסכום.

מקרה רביעי: לא רק בבית משפט (חיפה)

חוות דעת נגדית לא חייבת להיות בבית משפט. בחיפה כתבנו חוות דעת לוועדה המקומית מטעם בעלי נכס בראש מדרון, מול התכנון של יזם שחפר במגרש שמתחת. אחת הדרישות שלנו הייתה שהקונסטרוקטור של היזם יציג את פלטי החישוב המלאים של האנליזה, ולא רק את תוצאות המעטפת, כדי להוכיח שהמדרון יציב גם בלי התמיכה שנחצבה בבסיסו. את הפירוט המלא של התיק, עם סעיפי התקן, הבאנו במאמר על חוות דעת הנדסית לבית משפט (נפתח בחלון חדש).

לפעמים חוות דעת נגדית טובה לא אומרת "הם טועים", אלא "תראו לנו את החישוב". ומכל ארבעת המקרים עולה תמונה די ברורה של מה שעובד.

מה הופך חוות דעת נגדית לחזקה

• עונה סעיף אחר סעיף. כל טענה בחוות הדעת של הצד השני מקבלת התייחסות: במה מסכימים, במה לא, ולמה.
• חוזרת למסמכים. היתר, תוכניות קונסטרוקציה, דוח קרקע, בדיקות מעבדה ומפת מודד. מה שכתוב בהם גובר על התרשמות.
• משתמשת בחומר של הצד השני. תמונות ומדידות מתוך חוות הדעת שלו הן ראיה שקשה לו לחלוק עליה.
• מציעה תיקון סביר, עם אומדן. לא "אין נזק", אלא מה באמת צריך לתקן וכמה זה עולה.
• מתווכחת עם הממצאים, לא עם האדם. ביקורת על מומחה אחר נשענת על חישובים ומסמכים, לא על תארים.

כשבית המשפט ממנה מומחה מטעמו

לפי תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו. בהחלטה הוא שוקל, בין השאר, את שווי התביעה ואת היקף המחלוקת בין המומחים של הצדדים. בתיקי ליקויי בנייה זה נפוץ: לכל צד יש חוות דעת, והפער ביניהן גדול.

אם המינוי נעשה בהסכמת הצדדים, התקנות קובעות שהצדדים לא מגישים חוות דעת משלהם, וחוות דעת שכבר הוגשו נחשבות כאילו לא התקבלו כראיה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. ובפסיקה, בית המשפט נוטה לאמץ את חוות הדעת של המומחה שמינה, ולא יסטה ממנה בלי סיבה של ממש, כמו טעות בולטת.

מה המהנדס שלכם עושה אחרי המינוי

• מלווה את הביקור. נהוג שהמומחים של הצדדים מגיעים לביקור של מומחה בית המשפט, מראים לו את הממצאים ועונים לשאלות שלו.
• מכין שאלות הבהרה. בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה, עד 14 ימים מקבלת חוות הדעת (תקנה 91). התשובות הופכות לחלק מחוות הדעת.
• מכין את החקירה. בעל דין רשאי לחקור את מומחה בית המשפט, אם הודיע על כך במועד שהתקנות קובעות. את השאלות המקצועיות לחקירה מכין המהנדס שלכם.
• בודק את היקף התיקון ואת העלות שבחוות הדעת, סעיף אחר סעיף.

את שכרו של מומחה בית המשפט קובע בית המשפט, והוא גם מחליט מי משלם אותו: אחד הצדדים או שניהם (תקנה 92).

מתי להזמין חוות דעת נגדית

ברגע שקיבלתם חוות דעת של הצד השני, בתביעה או במכתב שלפניה. ולפני כל תיקון בשטח: בלהבים, מה שהכריע היה המצב של החצר אחרי החפירה, כפי שתועד. מה שתוקן או כוסה כבר אי אפשר לבדוק. ואם בית המשפט כבר מינה מומחה, כדאי שהמהנדס שלכם יכיר את התיק לפני הביקור שלו.

שאלות נפוצות

מה זה חוות דעת נגדית?

חוות דעת של מומחה מטעם הצד השני בהליך, שעונה לחוות דעת שכבר הוגשה. היא בודקת את אותו נכס ואת אותם מסמכים, ומסבירה איפה היא מסכימה, איפה לא, ולמה.

האם חייבים להגיש חוות דעת נגדית?

זו החלטה שמקבלים עם עורך הדין. אבל בלי חוות דעת נגדית, בשאלה ההנדסית עומדת מול בית המשפט רק חוות הדעת של הצד השני.

אפשר לחלוק על חוות הדעת של מומחה בית המשפט?

כן, בשאלות הבהרה ובחקירה. אבל בית המשפט נוטה לאמץ את חוות דעתו, ולכן צריך להראות טעות של ממש: מסמך שלא נבדק, חישוב שגוי, ממצא בשטח שלא תועד.

מי משלם למומחה מטעם בית המשפט?

בית המשפט קובע את שכרו ואת ההוצאות, ומחליט מי משלם: אחד הצדדים או שניהם.

המהנדס שלי יכול להיות בביקור של מומחה בית המשפט?

בדרך כלל כן, וזה נהוג. זו ההזדמנות להראות לו את הממצאים בשטח ולוודא ששום דבר לא הוחמץ.

אתם כותבים חוות דעת גם מטעם נתבעים?

כן. אנחנו כותבים חוות דעת מטעם תובעים, מטעם נתבעים ומול ועדות. בלהבים כתבנו מטעם הנתבעים, ובירוחם מטעם בעלי בתים שתבעו.

איך אנחנו יכולים לעזור

א. כהן מהנדסים הוא משרד הנדסת בניין שפועל מאז 1993, בהובלת המהנדס אבנר כהן. הצוות שלנו בודק בשטח, קורא את חוות הדעת של הצד השני ואת כל המסמכים, וכותב חוות דעת הנדסית (נפתח בחלון חדש) שמלווה את התיק עד הביקור של מומחה בית המשפט ועד החקירה. אנחנו עובדים בכל הארץ.

ולפעמים עדיף לסיים את המחלוקת בלי בית משפט: גישור (נפתח בחלון חדש) עם מהנדס שמבין את הצד הטכני יכול לחסוך לשני הצדדים זמן וכסף.