מרפסת ישנה: מתי היא מסוכנת, אילו סימנים מחייבים מהנדס, ומה ראינו ב-5 מרפסות

ביום שני, 20 ביולי 2026, קרסה מרפסת בקומה השנייה של בניין ותיק ברחוב קרן קיימת בשכונת רחביה בירושלים, היישר על בית העסק שבקומת הקרקע. גבר בן 80 נהרג, ועוד כמה אנשים נפצעו. לפי הדיווחים, מהנדס הגיע לבניין כמה שעות קודם בגלל ליקויים שהתגלו במרפסת, והיא קרסה לפני שהעבודה התחילה.

למחרת הסביר המהנדס אבנר כהן, המהנדס הראשי של המשרד, בכתבה בישראל היום (נפתח בחלון חדש) למה המרפסות הישנות הן "פצצה מתקתקת", ואילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה. אבנר כהן התראיין על כך גם בערוץ 12. מאז אנחנו מקבלים יותר טלפונים מדיירים ומוועדי בתים שמסתכלים על המרפסת שלהם ושואלים שאלה אחת: האם היא בטוחה.

התשובה הקצרה: מרפסת ישנה לא קורסת בלי אזהרה. לפניה באים כתמי חלודה, סדקים ונשירה של בטון. מי שמזהה אותם בזמן מקבל תיקון מקומי. מי שמחכה עלול להגיע למצב שבו אסור לעמוד על המרפסת או מתחתיה.

למה דווקא המרפסות הישנות

כשמדברים על מרפסות ישנות, מדובר בעיקר במרפסות זיזיות: משטח בטון שיוצא מהקיר ותלוי באוויר, בלי עמוד או קיר מתחתיו. במרפסות עתיקות יותר, למשל בירושלים, המשטח נשען על רלסים, קורות פלדה שיוצאות מתוך הבניין.

"במרפסת זיזית אין יתירות מבנית", הסביר אבנר בכתבה. במילים פשוטות: יש לה נקודת אחיזה אחת, החיבור לבניין. בתקרה רגילה, אם קורה אחת נחלשת, העומס עובר לקורות ולקירות שלידה. במרפסת זיזית אין לאן להעביר אותו. כשהחיבור כושל, הכשל יכול להיות פתאומי.

ומה מחליש את החיבור? כמעט תמיד מים. המרפסת היא החלק החשוף ביותר בבניין לגשם. מים חודרים דרך ריצוף ישן, איטום שנגמר, סדק בשפה או צינור שדולף, ומגיעים לברזל הזיון שבתוך הבטון. הברזל מחליד, והחלודה תופסת נפח גדול יותר מהברזל עצמו. היא דוחפת את הבטון מבפנים עד שהוא נסדק, מתנפח ונושר. ובינתיים הברזל עצמו הולך ומאבד מהחתך שלו, כלומר מהחוזק שלו.

זה תהליך של שנים, ולכן הוא משאיר עקבות. בחמשת המקרים הבאים אפשר לראות אותו בשלבים שונים: מסדק ראשון ועד מרפסת שאסור לעמוד מתחתיה.

מקרה 1: בית ישן בירושלים, מרפסות זיזיות עם סכנת קריסה

בבית ישן בירושלים נקראנו לבדוק את מצב המבנה כולו. כבר בסיור הראשון היה ברור איפה הבעיה החמורה: בתחתיות המרפסות הזיזיות ובתקרות. הבטון התפורר בשטחים נרחבים, ברזלי הזיון התנפחו מחלודה ואיבדו מהחתך שלהם, ובטון נשר. המקור היה רטיבות מתמשכת שחדרה למבנה במשך שנים.

הדוח קבע סכנת קריסה במרפסות ובתקרות. ההנחיה הייתה שיקום בטונים מלא: לסתת את כל הבטון הרופף עד בטון בריא, לנקות את הברזל עד שהוא מבריק, ליישם מעכבי קורוזיה, להחזיר את הבטון החסר בחומרי שיקום בחוזק גבוה, ולהוסיף קורות או פרופילי פלדה במקום שצריך, הכול לפי תוכנית ובליווי הנדסי. וגם להרחיק את העצים והצמחייה שנצמדו לבית ושמרו על הקירות רטובים.

הלקח: בבית ישן, המרפסות הן לרוב המקום הראשון שבו רואים את מה שהרטיבות עשתה לבטון לאורך השנים.

מקרה 2: דירה בתל אביב, גושי בטון על רצפת המרפסת

בדירה בתל אביב, הדיירים מצאו על הרצפה גושי בטון וטיח שנפלו מהתקרה של המרפסת המזרחית ושל מרפסת השירות במטבח. כשהגענו, רשת הברזל בתקרות המרפסות הייתה חשופה לגמרי, עם חלודה עמוקה ותפוחה. מי גשמים חדרו דרך קירות החוץ, וייתכן שגם צינור ניקוז דלף.

הקביעה בדוח הייתה שהאזורים שנבדקו אינם בטוחים לשימוש מלא. ההנחיה הראשונה לא הייתה שיקום אלא בטיחות: אסור לשהות מתחת לתקרת מרפסת השירות ובאזורי השבר עד שקבלן יבצע גרדום הנדסי, הסרה ידנית ומבוקרת של כל הבטון והטיח הרופפים. ההנחיה השנייה הייתה לעצור את המים. רק אחריהן מגיע שיקום הבטון והברזל.

הלקח: אי אפשר להתחיל שיקום לפני שהמים נעצרו לגמרי. בטון שיקומי על ברזל שממשיך להירטב יתפורר שוב.

בתמונה: סדק לאורך השפה של תקרת מרפסת, עם כתמי רטיבות ועובש. כאן מים נכנסים לבטון.

מקרה 3: ועד בית בתל אביב, סדקים לפני שהבטון נשר

ועד בית בתל אביב פנה אלינו בגלל סדקים בתחתית של מרפסת באחת הדירות. כאן הבטון עוד לא נשר, אבל זה היה רק עניין של זמן: רטיבות חדרה לתקרת המרפסת, הברזל בתחתית החליד והתנפח, והלחץ מבפנים סדק את כיסוי הבטון. גם הטיח איבד את ההידבקות שלו.

הקביעה הייתה סכנה ברורה ומיידית לנפילת גושי בטון. ההנחיות: לקלף מיד ובזהירות את כל הבטון והטיח הרופפים, לפני שייפלו מעצמם; לשקם את הברזל רק לפי מפרט של מהנדס קונסטרוקטור; ובמקביל להזמין מעבדה שתאתר את מקור הרטיבות בדירה שמעל. בלי זה, החלודה חוזרת.

הלקח: סדק ישר בתחתית מרפסת, עם כתם חלודה לידו, הוא השלב שבו התיקון עוד קטן. זה הזמן להזמין מהנדס, לא אחרי שהבטון נפל.

מקרה 4: רחובות, קצה מרפסת ששוקע

לא כל מרפסת מסוכנת בגלל חלודה. בדירה ברחובות, מעל קומת עמודים, רצפת הדירה שקעה בגלל מפתחים גדולים וצורה לא שגרתית של מבנה הרצפה, והופיעו סדקים בקירות. ובקצה המרפסת ראינו סדקים וסימני תזוזה שהעידו שגם הוא שוקע.

הפתרון היה להוסיף עמוד בקצה המרפסת, עד הקרקע וכולל יסוד, כדי לעצור את השקיעה. כלומר, להפוך את המרפסת ממרפסת שתלויה רק על החיבור שלה לבניין למרפסת שיש לה גם תמיכה מלמטה.

הלקח: מרפסת שנראית "נוטה" כלפי חוץ, או שהמעקה והריצוף שלה התעקמו, צריכה בדיקה גם אם אין עליה סדק אחד של חלודה.

מקרה 5: חיפה, מרפסת חדשה שמתנתקת מבניין ישן

בדירה בחיפה נבנו ממ"ד ומרפסת חדשים צמוד לבניין המקורי. לאורך קווי התפר בין התוספת לבין הבניין הישן הופיעו סדקי גזירה והפרדה, גם בחזית וגם בקירות מבפנים. הסדקים העידו שהיסודות של התוספת שוקעים בקצב אחר מהיסודות של הבניין הוותיק. גם בעמודי קומת הקרקע שמתחת נמצאו סדקים.

ההנחיה הייתה לחזק את התוספת מיד: להוסיף עמודים שיתמכו במרפסת החדשה ויעצרו את ההיפרדות שלה מהבניין, לעבות את עמודי קומת הקרקע, ולתכנן את הכול עם יועץ קרקע.

הלקח: בבניין ישן, גם מרפסת חדשה יכולה להיות בעיה, אם היא לא תוכננה לעבוד יחד עם המבנה הוותיק.

חמשת המקרים האלה, ומרפסת זיזית על רלסים מעל מדרכה בירושלים שתיארנו במאמר על נפילת בטון ממרפסות ותקרות (נפתח בחלון חדש), חוזרים לאותו דבר: הסימנים היו שם לפני שהמצב הפך לחמור. אז מה בודקים בעצמכם, ומתי מתקשרים?

הסימנים: מה לבדוק במרפסת שלכם

את רוב הבדיקה אפשר להתחיל בעצמכם, בעיקר מלמטה. עמדו מתחת למרפסת (שלכם, או של השכנים מעליכם) והסתכלו על התחתית ועל השפה:

• כתמי חלודה חומים-כתומים על הבטון או על הטיח, בעיקר לאורך השפה.
• סדק ישר שרץ במקביל לקצה המרפסת, או סדק במפגש בין המרפסת לקיר הבניין.
• טיח מתנפח או חלול: כשמקישים עליו הוא נשמע חלול, או שהוא בולט החוצה.
• בטון או טיח שנשרו, גם חתיכות קטנות שמופיעות על הרצפה או על אדן החלון שמתחת.
• ברזל חשוף: מוטות כהים וחלודים שנראים בתחתית או בשפה.
• שפה שנראית שוקעת: המרפסת נוטה כלפי חוץ, המעקה התעקם, או שהמים ברצפה זורמים לכיוון הבית במקום אל הניקוז.
• ברזלים או רלסים חלודים במרפסות עתיקות, ואבני חיפוי בשפה שזזות או נסדקו.
• רטיבות קבועה: כתמים כהים ועובש בתחתית, או צמחייה שצומחת מתוך הפוגות בריצוף.

בתמונה: מרפסת תלויה בבית ישן בירושלים. צמחייה שנצמדת לקיר שומרת עליו רטוב ומאיצה את החלודה בברזל.

מתי אסור לחכות אפילו יום

כמה מצבים מחייבים פעולה עוד היום, לפני כל שאלה של עלות או של מי משלם:

• נפל גוש בטון, או שרואים ברזל חשוף עם חלודה תפוחה: לא יוצאים למרפסת, ולא עומדים ולא מחנים מתחתיה.
• המרפסת נמצאת מעל מדרכה, כניסה לבניין או חצר: מגדרים את השטח שמתחת. כך הנחינו במרפסת הזיזית מעל המדרכה בירושלים, עוד לפני כל תיקון.
• שומעים חריקות, או שהסדק גדל מיום ליום: מתקשרים למהנדס ומבקשים בדיקה דחופה.

אבנר מציע בכתבה צעד ראשון פשוט: לצלם את המרפסת בנייד ולשלוח למהנדס מנוסה, כדי לדעת אם צריך להגיע לשטח בדחיפות. תמונה טובה של התחתית ושל השפה מספיקה לרוב כדי להבין אם זה סדק שיחכה לבדיקה רגילה או מצב שבו צריך לגדר עוד היום.

איך נראה תיקון שמחזיק

במרפסות שבדקנו חוזר אותו סדר עבודה:

• בטיחות קודם: גידור השטח שמתחת, איסור שימוש במרפסת, ובמקרה הצורך תמיכה זמנית מהקומה שמתחת. אחר כך הסרה מבוקרת של כל הבטון הרופף (גרדום), כדי שלא ייפול על אף אחד.
• עצירת המים: איטום משטח המרפסת, תיקון הניקוז והשיפועים, אף מים בשפה, ואיתור צינור שדולף. בלי זה כל שיקום יחזיק זמן קצר.
• שיקום הבטון והברזל: סיתות עד בטון בריא, ניקוי הברזל עד מתכת נקייה, הגנה נגד קורוזיה, ושחזור החתך בבטון שיקומי. כשהברזל איבד הרבה מהחתך שלו, מוסיפים חיזוק פלדה לפי תוכנית.
• עיגון אבני החיפוי בשפה, אם יש, בעוגנים מנירוסטה אל תוך הבטון.

וכשמשפצים מרפסת ישנה, כדאי לזכור שגם השיפוץ עצמו מוסיף משקל. ריצוף חדש מעל ריצוף ישן, שכבת בטון לשיפועים, אדניות כבדות או ג'קוזי מוסיפים עומס למרפסת שכבר עובדת קשה. לפני שמוסיפים משקל, כדאי לבדוק כמה המרפסת יכולה לשאת. פירטנו את זה במאמר על בריכה וג'קוזי במרפסת (נפתח בחלון חדש).

מי אחראי ומי משלם

מרפסת בבניין משותף שייכת לרוב לדירה שלה, אבל החלקים הקונסטרוקטיביים שלה, הבטון, הברזל והחיבור לבניין, הם בדרך כלל חלק מהשלד ומהרכוש המשותף. לכן ההחלטה והתשלום עוברים בדרך כלל דרך נציגות הבית. כדאי לבדוק מה קובע התקנון של הבניין.

בירושלים, אחרי הקריסה, העירייה פנתה לבעלי הנכסים וביקשה לבדוק את המרפסות הזיזיות בבניינים שנבנו עד 1980. לפי ההודעה שלה, הבדיקה צריכה להיעשות בידי מהנדס מוסמך, ולבחון את העיגון של המרפסת לבניין, את האלמנטים הנושאים, סימני בלאי, קורוזיה וסדקים, ואת יכולת הנשיאה שלה. העירייה הזכירה שהאחריות לתחזוקה תקינה של המבנה והמרפסות היא של הבעלים והמחזיקים, לפי חוק העזר העירוני למבנים מסוכנים ות"י 1525, התקן לתחזוקת מבנים.

אם הרשות כבר שלחה הודעה על מבנה מסוכן, יש לה מועדים ודרישות משלה. הסברנו אותם במאמר על הודעת מבנה מסוכן ואישור מהנדס (נפתח בחלון חדש). דוח הנדסי מסודר מאפשר לוועד הבית גם לקבל הצעות מחיר שאפשר להשוות ביניהן באמת, כי כולן מתייחסות לאותו מפרט.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם המרפסת שלי זיזית?

עמדו מתחת למרפסת. אם אין מתחתיה עמוד, קיר או מרפסת אחרת שהיא נשענת עליה, והיא בולטת מקיר הבניין, היא כנראה זיזית. ברוב הבניינים הוותיקים זה המצב.

המרפסת בבניין שלנו בת 50 שנה ואין עליה סדקים. צריך לבדוק?

גיל לבדו הוא לא סימן לסכנה, אבל הוא סיבה להסתכל. בירושלים העירייה ביקשה לבדוק את כל המרפסות הזיזיות בבניינים שנבנו עד 1980, גם אם לא רואים עליהן כלום. בבניין ותיק, בדיקה הנדסית אחת של כל המרפסות היא הוצאה קטנה ביחס למה שהיא יכולה למנוע.

אפשר פשוט לטייח ולצבוע את הסדק?

לא. טיח וצבע מסתירים את הסדק, אבל הברזל ממשיך להחליד מתחתיו. בבית הישן בירושלים כתבנו בדוח במפורש שטיח וצבע בלי טיפול בשלד ייכשלו מיד. תיקון אמיתי מתחיל בעצירת המים ובניקוי הברזל.

כמה זמן לוקח לבדוק מרפסת?

הבדיקה בשטח קצרה, והדוח מפרט מה נמצא, מה דחוף ואיך מתקנים. כשיש סכנה מיידית, ההנחיות הראשונות (גידור, איסור שימוש, הסרת בטון רופף) ניתנות כבר בזמן הביקור.

המרפסת של השכן מעליי נראית מסוכנת. מה עושים?

קודם כל לא עומדים מתחתיה. אחר כך פונים לשכן ולוועד הבית, ואם יש סכנה ממשית ואין תגובה, פונים למחלקת מבנים מסוכנים ברשות המקומית.

איך אנחנו יכולים לעזור

משרד א. כהן מהנדסים בודק מבנים ותיקים מאז 1993, בכל הארץ. אבנר כהן, המהנדס הראשי, הוא מגיסטר מומחה לשימור מבנים, ובדק מבנים מסוכנים עבור רשויות מקומיות. יחד עם צוות המהנדסים של המשרד, אנחנו בודקים מרפסות ישנות, מגדירים מה דחוף ומה יכול לחכות, וכותבים מפרט שיקום שהקבלן יכול לעבוד לפיו. פרטים על שימור ושיקום מבנים ותיקים (נפתח בחלון חדש).

רואים סדק, חלודה או בטון שנשר במרפסת? צלמו ושלחו לנו, ונגיד לכם אם צריך להגיע בדחיפות.